פרק 3
אני בחרתי לספר לכם על סבתי חוה
סבתי נולדה 13.1.1948 להוריה דבורה ושמואל יש לה 2 אחים שיותר גדולים ממנה הבכור זאב והבינוני איציק כיום זאב בן 75 ואיציק בן 70 . שני אחיה של סבתי עקרו לארצות הברית לפני 30 שנה ולמעשה שם הקימו את משפחתם ושם נולדו להם כל נכדיהם כיום למעשה סבתי מכל משפחתה היא היחידה שחיה בארץ במדינת ישראל ואחיה באים מדי שנה או שנתיים לבקרה בארץ
למעשה סיפור חייה מתחיל במלחמת העולם השנייה ( בשואה ) אימה ( סבתא דבורה ז"ל) הייתה ניצולת השואה היחידה מכל משפחתה כל שבעת האחיות של סבתא דבורה ז"ל נספו בשואה בכל מיני דרכים שאינם ידועות וכל למעשה סבתא דבורה הייתה השריד היחידי שנותר ממשפחתנו והיא זו שהתחלה לבנות תא משפחתי מחודש.
סבתא דבורה הכירה בשואה את סבא שמואל והם יצרו תא משפחתי חדש שבו נולדו זאב איציק וחוה.
סבתא חוה נולדה באוסטריה ועלתה לארץ באוניה שהייתה בת שנה עם הוריה ואחיה כשהגיעו למדינת ישראל שמו אותם בצריפים בעקרון עד שהייתה בת שבע (בערך כשש שנים ) בתקופה זאת שהיא תקופת שנות ה50 הם חיו בישראל בתנאי מעברה, מי שם הם עברו למושב עקרון הם קיבלו חדר וחצי בנוי חמישה נפשות.
בתקופה זו סבא שמואל היה עובד דמה ואילו סבתא דבורה הייתה עקרת בית שלוש שנים חיו במושב עקרון ומשם עברו לעיר ברמת יצחק שברמת גן.
סבתי הייתה בערך בת 10 שהגיעו לעיר ולמדה בבית ספר יסודי ,כשהגיעו לעיר אביה (סבא שמואל חזר למקצועו שהיה בגולה סנדלר , הוא חזר לעבוד במקצוע זה ואילו אימא סבתא דבורה החלה לעבוד במשק בית על מנת לעזור לפרנסת הבית גם אחיה זאב הבכור התחתן והכל לעבוד לפרנסתו כחשמלאי בנין ולמעשה זה או מקצועו עד היום בארצות הברית ואילו איציק אחיה האמצעי למד ועבד בו זמנית כדי לעזור בפרנסת הבית.
כשסבתי הייתה בת 17 הם עברו מרמת יצחק לרחוב נקבע ברמת גן דירה יותר מרובחת שני חדרים גדולים ולמעשה אחיה איציק וזאב עזבו את הבית זאב התחתן וסבתי גרה עם הוריה בבית זה.
בגיל 14 סבתי עזבה את ספסל הלימודים והכלה לעבוד לפרנסתה.
היא רחשה מקצוע שאותו למדה דרך אנשים שונים – ספרות .
בתחילה שלא ידע את המקצוע עבדה אצל אישה בביתה ושם לאט לאט למדה את סודות המקצוע תוך ניצול של המעסיקה שאצלה עבדה היא הייתה משלמת לה שכר נמוך ודורשת בתמורה גם ניקיונות עבור ביתה , אצלה עבדה שנתיים אחרי שנתיים הכלה לעבוד במספר ברמת גן ושם צורה ניסיון בתסרוקות, תספורות וצבעים וכך רכשה לעצמה קלינטיים שהיו נאמנים לה ורצו שרק היא תסרק ותספר אותם במספרה זו עבדה 4 שנים.
בשנת 1969 התחתנה סבתי עם סבא רפי ובמקביל עבדה בספרות בביתה של אימה (סבתא דבורה ז"ל) עד שנכנסה להריון עם אימי שהיא ביתה הגדולה ( עבדה אצל אימה שנה וחצי ).
כשסבתי התחתנה היא וסבא רכשו בית בבני ברק שנים וחצי חדרים ברחוב הרצוג למעשה שם ביתה הבכורה שזאת אימי נולדה בנובמבר 1971 והפסיקה סבתי לעבוד לגמרי והליטה שהיא בוחרת לגדל את ביתה הבכורה באותה תקופה סבי סבר רפי החל את דרכו בחברת חשמל בתור פקיד זותר.
אחרי 4 וחצי שנים נולד ילד נוסף שהוא אח של אימי שמו שי והוא הבן הצעיר מבין הילדים.
אחרי 12 שנים של נשואים סבתי וסבי יתגרשו וכל אחד הלך לדרכו סבתי נשארה עם שני ילדיה אימי ואחיה ( טלי ושי) ואילו סבי סבא רפי התחתן בשנית ונולדו לו שני ילדים (אסף ועמית) למעשה חיה של סבתי היו לא פשוטים וקלים מכיוון שהייתה צריכה תמיד לדאוג לפרנסתם של ילדיה וצורכיהם הכלכליים והקשיים הלכו וגברו עם השנים כשילדיה גדלו ואימי סיימה את בגרויות ועמדה לפני גיוס עבדה אימי לפרנת כדי להקל על אימה במשך שנה בחברת חשמל בתל אביב.
שי אחיה של אימי היה ילד מורכב ולא פשוט גרם לסבתי בעיות לאורך כל הדרך בלימודים ומאוחר יותר סרב להתגייס לצבא ולמעשה נאלצה להתמודד עם כל בעיות אלו במשך כל חייה.
אני בחרתי לספר לכם על סבתי חוה
סבתי נולדה 13.1.1948 להוריה דבורה ושמואל יש לה 2 אחים שיותר גדולים ממנה הבכור זאב והבינוני איציק כיום זאב בן 75 ואיציק בן 70 . שני אחיה של סבתי עקרו לארצות הברית לפני 30 שנה ולמעשה שם הקימו את משפחתם ושם נולדו להם כל נכדיהם כיום למעשה סבתי מכל משפחתה היא היחידה שחיה בארץ במדינת ישראל ואחיה באים מדי שנה או שנתיים לבקרה בארץ
למעשה סיפור חייה מתחיל במלחמת העולם השנייה ( בשואה ) אימה ( סבתא דבורה ז"ל) הייתה ניצולת השואה היחידה מכל משפחתה כל שבעת האחיות של סבתא דבורה ז"ל נספו בשואה בכל מיני דרכים שאינם ידועות וכל למעשה סבתא דבורה הייתה השריד היחידי שנותר ממשפחתנו והיא זו שהתחלה לבנות תא משפחתי מחודש.
סבתא דבורה הכירה בשואה את סבא שמואל והם יצרו תא משפחתי חדש שבו נולדו זאב איציק וחוה.
סבתא חוה נולדה באוסטריה ועלתה לארץ באוניה שהייתה בת שנה עם הוריה ואחיה כשהגיעו למדינת ישראל שמו אותם בצריפים בעקרון עד שהייתה בת שבע (בערך כשש שנים ) בתקופה זאת שהיא תקופת שנות ה50 הם חיו בישראל בתנאי מעברה, מי שם הם עברו למושב עקרון הם קיבלו חדר וחצי בנוי חמישה נפשות.
בתקופה זו סבא שמואל היה עובד דמה ואילו סבתא דבורה הייתה עקרת בית שלוש שנים חיו במושב עקרון ומשם עברו לעיר ברמת יצחק שברמת גן.
סבתי הייתה בערך בת 10 שהגיעו לעיר ולמדה בבית ספר יסודי ,כשהגיעו לעיר אביה (סבא שמואל חזר למקצועו שהיה בגולה סנדלר , הוא חזר לעבוד במקצוע זה ואילו אימא סבתא דבורה החלה לעבוד במשק בית על מנת לעזור לפרנסת הבית גם אחיה זאב הבכור התחתן והכל לעבוד לפרנסתו כחשמלאי בנין ולמעשה זה או מקצועו עד היום בארצות הברית ואילו איציק אחיה האמצעי למד ועבד בו זמנית כדי לעזור בפרנסת הבית.
כשסבתי הייתה בת 17 הם עברו מרמת יצחק לרחוב נקבע ברמת גן דירה יותר מרובחת שני חדרים גדולים ולמעשה אחיה איציק וזאב עזבו את הבית זאב התחתן וסבתי גרה עם הוריה בבית זה.
בגיל 14 סבתי עזבה את ספסל הלימודים והכלה לעבוד לפרנסתה.
היא רחשה מקצוע שאותו למדה דרך אנשים שונים – ספרות .
בתחילה שלא ידע את המקצוע עבדה אצל אישה בביתה ושם לאט לאט למדה את סודות המקצוע תוך ניצול של המעסיקה שאצלה עבדה היא הייתה משלמת לה שכר נמוך ודורשת בתמורה גם ניקיונות עבור ביתה , אצלה עבדה שנתיים אחרי שנתיים הכלה לעבוד במספר ברמת גן ושם צורה ניסיון בתסרוקות, תספורות וצבעים וכך רכשה לעצמה קלינטיים שהיו נאמנים לה ורצו שרק היא תסרק ותספר אותם במספרה זו עבדה 4 שנים.
בשנת 1969 התחתנה סבתי עם סבא רפי ובמקביל עבדה בספרות בביתה של אימה (סבתא דבורה ז"ל) עד שנכנסה להריון עם אימי שהיא ביתה הגדולה ( עבדה אצל אימה שנה וחצי ).
כשסבתי התחתנה היא וסבא רכשו בית בבני ברק שנים וחצי חדרים ברחוב הרצוג למעשה שם ביתה הבכורה שזאת אימי נולדה בנובמבר 1971 והפסיקה סבתי לעבוד לגמרי והליטה שהיא בוחרת לגדל את ביתה הבכורה באותה תקופה סבי סבר רפי החל את דרכו בחברת חשמל בתור פקיד זותר.
אחרי 4 וחצי שנים נולד ילד נוסף שהוא אח של אימי שמו שי והוא הבן הצעיר מבין הילדים.
אחרי 12 שנים של נשואים סבתי וסבי יתגרשו וכל אחד הלך לדרכו סבתי נשארה עם שני ילדיה אימי ואחיה ( טלי ושי) ואילו סבי סבא רפי התחתן בשנית ונולדו לו שני ילדים (אסף ועמית) למעשה חיה של סבתי היו לא פשוטים וקלים מכיוון שהייתה צריכה תמיד לדאוג לפרנסתם של ילדיה וצורכיהם הכלכליים והקשיים הלכו וגברו עם השנים כשילדיה גדלו ואימי סיימה את בגרויות ועמדה לפני גיוס עבדה אימי לפרנת כדי להקל על אימה במשך שנה בחברת חשמל בתל אביב.
שי אחיה של אימי היה ילד מורכב ולא פשוט גרם לסבתי בעיות לאורך כל הדרך בלימודים ומאוחר יותר סרב להתגייס לצבא ולמעשה נאלצה להתמודד עם כל בעיות אלו במשך כל חייה.
סבתי הינו אדם מאוד חיובי שזורם עם החיים שלוקח הכל בקלות שאוהב לחיות
תמיד אהבה לצאת לבלות בחברת חברים ולהנות מהחייים . מחוברת מאוד לנכדיה ועוזרת
לאימי בגידול אחי ובגידולי .
סיפור מעניין על סבתא שלך!! נהנהתי לקרוא!!! חבל שלא היתה תמונה!!
השבמחק